מצות שמיטה כגורם לגלות וגאולה

ימי בין המצרים – כמיהה לגאולה השלמה

בימי בין המצרים אלו נשאו משנאינו ראש ואומרים לכו ונכחידם ולא יזכר שם ישראל עוד. בתקופה קשה זו שבים ומתעצמים הגעגועים לבית המקדש בתפארתו, והכמיהה והציפיה לגאולה מתחזקת בבחינת הנה זה עומד אחר כתלנו, וכבר אמרו חז”ל שכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה.

מן הראוי להיות מצר ודואג על חורבן הבית וסיבת התמשכות הגלות. לדעת מה זה ועל מה זה, לעורר רחמים ולהרבות במעשים טובים, כשהחי יתן אל לבו מה עוד יש לפעול בחלק המעשי בפועל לקירוב הגאולה ובנין בית המקדש.

הנשכחה זכות אבות ח”ו?

האלשיך הקדוש מבאר בדבריו על הפסוק: “וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר” שאנו צועקים לפני הקב”ה קרוב לאלפים שנה ומבקשים על הגאולה, ומזכירים זכות אבות אברהם יצחק ויעקב. “זכור ברית אברהם ועקידת יצחק והשב שבות אהלי יעקב והושיענו למען שמך” כלה קציר ועבר קיץ ועדיין לא נושענו. כנסת ישראל דואגת ומצרה שמא כביכול נשכחה זכות אבות מלפניו יתברך. על כך עונה הקב”ה: “זכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכר”, לא שכחתי ולא אבדה זכות אבות חלילה, אולם, גם “והארץ אזכור” כפי שאתם עומדים, צועקים ומזכירים זכות אבות – כך עומדת הארץ לפני וצועקת על שביטלו בה שמיטה וחיללו את שבתה. לכן, הגם שזכורה לפני זכות אבות, הרי: “וְהָאָרֶץ תֵּעָזֵב מֵהֶם וְתִרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ בָּהְשַׁמָּה מֵהֶם” ועד אשר “וְהֵם יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם” – עד שיחזרו ישראל בתשובה מאהבה וירצו לפני עונותיהם שהרי יהפכו לזכויות.

תמיד עיני ה’ אלוקיך בה, עד מתי?

במדרש תהילים נאמר על הפסוק: “רצית ה’ ארצך שבת שבות יעקב” זהו שאמר הכתוב: “ארץ אשר ה’ אלוקיך דורש אותה תמיד עיני ה’ אלוקיך בה”, בה הופך ומתהפך, ומסתכל ונותן עיניו בה, עד זמן שתרצה מעשיה להקב”ה והמצות שנצטוו ישראל עליה, אם הוציאו המעשרות, ועשו את השמיטים והיובלים, וכל מצות שנצטוו בה, אותה שעה מרצה מעשיה להקב”ה, וכן הוא אומר: “אז תרצה הארץ את שבתותיה”, לפיכך: “רצית ה’ ארצך”.

סיבת הגלות – ביטול השמיטה

מיוחדת היא מצוות השמיטה שעל ביטולה נאמר במסכת אבות “גלות באה לעולם”, ומקור הדברים בספר ויקרא: “אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ כֹּל יְמֵי הֳשַׁמָּה וְאַתֶּם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ. כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה תִּשְׁבֹּת אֵת אֲשֶׁר לֹא שָׁבְתָה בְּשַׁבְּתֹתֵיכֶם בְּשִׁבְתְּכֶם עָלֶיהָ”

במדרש תנחומא מובא: אמר הקדוש ברוך הוא למשה, רצונך שלא יגלו? הזהירם על השמיטות ועל היובלות! ובמדרש אגדה: בוא וראה שרצה הקדוש ברוך הוא בישראל, ונתן להם ארץ חמדה נחלת צבי צבאות גוים. אמר הקדוש ברוך הוא: זרעו שש והשמיטו שביעית, כדי שתדעו שהארץ שלי, ואני נתתיה לכם מורשה, שנאמר כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם, לא בחרבך ולא בקשתך, אלא אני נותן אותה לכם. והם לא עשו כן, אלא חטאו ולא שבתו שמיטות ויובלות, וגרמו להם גלות, שנאמר כל ימי השמה תשבות. וכמה טובות איבדו ישראל, עד יערה רוח ממרום, עד ישוב עד יכונן עד ישים את ירושלים תהילה בארץ.

ביטול השמיטה – ניתוק מהשפע האלוקי

בספר שם משמואל כתוב שקרקע ארץ ישראל למרות שהיא טבע, על כל פנים נשפע עליה ברכה ממקור עליון שלא כדרך הטבע, והוא הוא המקיים אותה. ולכך כשכופרים בשמיטה גורמים להתנתקות ההשפעה העליונה ואזי אין שום ברכה, והיא ממילא חרבה ושוממה.

רואים אנו כי ביטול מצות השמיטה עליה הצטוו בני ישראל, היא אחת הסיבות המרכזיות הגורמות להתמשכות הגלות, ולהתמהמהות הגאולה.

חיזוק מצות השמיטה – הבאת הגאולה

אף הגאון מרן רבי חיים שמולאביץ זצוק”ל עורר בדבריו: “מצוה זו לא ליחידים ולא לשעה בלבד נצטוו בה, אלא לכלל כולו ולדורות נאמרה, ובגין ביטול מצווה זו נענשנו וגלינו מארצנו וע”י שמירתה נזכה להגאל שנית בקרוב במהרה בימינו אמן

בימים טרופים אלו בהם ציון במר תבכה וירושלים תתן קולה, לבי לבי על חלליהם מעי מעי על חלליהם, עם ה’ חזקו ונתחזקה בעד עמנו ובעד ארצנו, נקבל עלינו לשמור שמיטה כהלכתה בהשבתת הארץ ממלאכה בקיום מצוות השמיטה כפשוטן ללא כחל וסרק, למען יסיר מנו ה’ חרון אפו וימלא משאלותינו במידה טובה ישועה ורחמים.

הזמן גרמא להצטרף לגיבורי כח מקיימי מצוות השמיטה כפשוטה, וכפי ששמענו מגדולי הדור שליט”א שאם בעוון ביטול שמיטין נגזרה גלות, הרי שמידה טובה מרובה חמש מאות פעם ממידת פורענות ובוודאי שקיום מצוות שמיטה מקרב את הגאולה במהרה בימינו אמן.

הפקר של שמיטה

מצוות שמיטה – טעמי המצווה

כמה טעמים הטעים בעל ספר החינוך (מצוה פד) למצוות השמיטה, והרי הם בלשונו הזהב: א. משרשי המצוה, לקבוע בלבנו ולצייר ציור חזק במחשבתנו ענין חדוש

זכות קיום מצוות שמיטה לברכת וצויתי את ברכתי

וצויתי את ברכתי – ברכת השמיטה

נאמר בתורה (ויקרא כה, כ–כא): ‘וְכִי תֹאמְרוּ מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת תְּבוּאָתֵנוּ. וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְעָשָׂת