האם גם לאשה יש ענין בקנית קרקע לקיים מצוות השמיטה?

במצוות שמיטה ישנם גם ‘מצוות עשה’ וגם מצוות ‘לא תעשה’. מצוות עשה שצריך לשבות ממלאכה ולהשבית השדה וכן מצוה שצריך להפקיר הפירות שבשדה. ומצוות לא תעשה שאסור לעבוד את הקרקע לחרוש ולזרוע בה.

ולגבי הלא תעשה פשוט שהאשה מצווה כמו כל שאר הלא תעשה, ולגבי המצוות עשה יש לדון האם יש לה הפטור של מצוות עשה שהזמן גרמא, שמצוות שמיטה באה אחת לשבע שנים והזמן גורם למצוה זו.

ובספר החינוך (מצוה פ”ד) כתב לגבי מצוות עשה להפקיר השדה בשביעית – “ונוהגת בזכרים ונקבות”. והמנחת חינוך (מצוה קי”ב) למד מדברי החינוך שהאשה מצווה במצוות עשה של שביעית, והוסיף שגם בדברי הרמב”ם משמע שהנשים חייבות במצוה זו, שהרמב”ם לא חילק בדיני שביעית בין הזכרים והנקבות, ועמד המנחת חינוך מדוע אין לאשה הפטור של מצוות עשה שהזמן גרמא.

המנחת חינוך שם כתב ליישב קושיא זו עפ”י דברי הריטב”א בקידושין (דף כ”ט) שהאשה פטורה במצוות עשה שהזמן גרמא רק במצוות שאינם תלויות בדבר אחר, אבל במצוות שציותה התורה לעשות על גבי אחר, כגון מצוות מילת הבן, לא שייך בזה הפטור לאשה מפני שהזמן גרמא. ובזה מיישב המנ”ח שגם מצוה שמיטה היות שאינו מצוה שבגופה רק מצווה לשבות ממלאכת השדה לכן אין בזה הפטור של מצוות עשה שהזמן גרמא.

ובשו”ת שערי דעה (סי’ ט’) כתב להוכיח מהגמ’ בקידושין דף נ”ב שהנשים מצוות במצוות שמיטה עי”ש. [וראה עוד בשו”ת חתם סופר (או”ח סי’ ק”נ) שכתב שהאשה חייבת במצוות איסור סחורה בפירות שביעית וחובת הביעור עי”ש. וראה עוד מש”כ הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט”א בספר דרך אמונה הלכות שמיטה ויובל (פ”א ביאור הלכה ד”ה מ”ע לשבות)].

יצוין, כי במענה לשאלת ראשי אגודת שמיטה בנושא זה, הורה מרן שר התורה הגר”ח קנייבסקי שליט”א כי אף לנשים יש ענין לרכוש קרקע ולקיים מצוות שמיטה.

לסיכום: מצוות שמיטה היא מצווה מיוחדת לאשה בשונה משאר המצוות כשופר ולולב, שבזה גם האשה מחויבת בה, ועל כן ראוי לאשה לקנות קרקע באר”י לקיים המצוה שנצטוותה עליה כמו האנשים.

הפקר של שמיטה

מצוות שמיטה – טעמי המצווה

כמה טעמים הטעים בעל ספר החינוך (מצוה פד) למצוות השמיטה, והרי הם בלשונו הזהב: א. משרשי המצוה, לקבוע בלבנו ולצייר ציור חזק במחשבתנו ענין חדוש

זכות קיום מצוות שמיטה לברכת וצויתי את ברכתי

וצויתי את ברכתי – ברכת השמיטה

נאמר בתורה (ויקרא כה, כ–כא): ‘וְכִי תֹאמְרוּ מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת תְּבוּאָתֵנוּ. וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְעָשָׂת

מצות שמיטה כגורם לגלות וגאולה

ימי בין המצרים – כמיהה לגאולה השלמה בימי בין המצרים אלו נשאו משנאינו ראש ואומרים לכו ונכחידם ולא יזכר שם ישראל עוד. בתקופה קשה זו